Maps and Legends
Register
Advertisement

אתה רואה אפור. מוקף באפור. כולך אפור.

הדבר הראשון שמשתנה זה הריח. אתה מריח שום, זיעה, אוזון. האפור מתבהר ואתה רואה את המטבח, ממלא קיר אפור מולך. אתה צועד לקראתו ונכנס לזיכרון. ממלא את עצמך כמו מהות שנמזגת לתוך כלי קיבול. מרקוביץ יושב ליד השולחן במטבח. הוא כותב ביד רועדת בתוך ספר קטן. "מה אתה עושה?"

"כותב מקרא. כשהמפה תגיע לפה" הוא מחייך וחושף שיניים צהובות. בשבוע האחרון העבודה היעילה איתו נפסקה לגמרי. הוא הפסיק לישון, מסתובב בכל מקום, ממלמל לעצמו, שר תפילות ומפסיקן באמצע. הלנה השתגעה ממנו ועזבה.

השמועות עליו היו שהוא גאון. המתבודד מהשדרה. הקצה ההומלס. השמועות היו נכונות.

הלנה הצליחה לאתר אותו, אלוהים יודע איך. הוא הגיע לביקור ולא עזב. הוא לא התקלח, ישן בחדר המשחקים על הרצפה, אכל רק אוכל נע ודיבר שטויות. אבל גאון.

הם עבדו ביחד לפענח יומן. מרקוביץ טען שהיומן הוא מהטיול בפרדס. הלנה האמינה לו. אחרי שבוע עבודה היא שכנעה גם אותך. מרקוביץ עלה על משהו אמיתי. חוויה מיסטית.

בסוף הוא שרף את ביומן. שאף את האדים. טען שנכנס בשלום ויצא בשלום. הלנה רתחה מזעם ועזבה. הוא צחק. זה מה שרצה כנראה. איתו לבד בבית התחלת להרגיש מודאג.

Advertisement